פסק-דין בתיק ת"א 3608-05

1.         בפני תביעה לפי סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין, נ"ח בגין תאונה שקרתה לתובע, יליד 1.8.66, ביום 25.11.03 בשעה 11:00 או סמוך לכך בפתח בית העסק של הנתבעת מס' 1, בעת שהיה במקום במסגרת עבודתו עבור עיריית באר-שבע, המעבידה, כמטאטא/מנקה רחובות. הנתבעת מס' 1 מנהלת מוסך באזור התעשייה הזעירה בבאר-שבע. ביום ובשעת התאונה, לגרסת התביעה, ביצעו עובדי הנתבעת מס' 1 עבודות במשאית מס' רישוי: XXX ליד המוסך, ולפתע התפוצץ צינור שהיה מחובר למשאית מהמוסך. כתוצאה מהתאונה נפגע התובע בכתף שמאל, בפניו ובראשו, באזור יד ימין, והוא גם נכווה בפניו. נטען שהתובע איבד את הכרתו.

            בשלב ראשון הוגשה תביעה רק על פי הפקנ"ז. אך לאור טענת הנתבעות 1-2, שחל הפלת"ד, הוגשה בקשה ביום 18.1.06 לתיקון התביעה והוספת הנתבעת מס' 3 על פי הפלת"ד (בש"א 1282/06).

            לאחר חקירת עובד המוסך ביום 15.1.07 בפני כב' סגנית הנשיא השופטת טהר שחף, הוגשה  ביום 28.1.07 בקשה מוסכמת ע"י ב"כ הנתבעות 1-2 למחוק את התביעה נגד הנתבעת מס' 3 וכך נעשה.

            מכאן, התיק חזר להתנהל על פי הפקנ"ז בלבד.

חבות

2.         באי כוח הנתבעות טענו בסיכומיהם להעדר רשלנות הנתבעת מס' 1, מפני שהתובע הסתכן מרצון, השיג גבול, פעל שלא על פי הוראות המעביד שלו ולחלופין יש להשית עליו רשלנות תורמת של 100%.

            גרסת התובע היא שהתיקון בוצע מחוץ למוסך.

            לפי גרסת עובד הנתבעת מס' 1, אלכסיי בוקרייב, התובע הגיע למוסך ביום התאונה, כפי שעשה כמעט מידי יום, כחלק מהסבב שעשה כעובד בעירייה (עובד כ"א - מ' ו'). העד, יחד עם עובד נוסף, עבדו על משאית רמסה של מכולות זבל ועסקו בהוצאת בוכנה הידראולית הפועלת באמצעות לחץ אויר. כאשר הם לא הצליחו לעשות כן באופן מכאני הם חיברו צינור קומפרסור מהמוסך לבוכנה. בעת הפעלת לחץ האוויר, הבוכנה יצאה בתנופה מהירה ופגעה בתובע, שעמד בסמוך. העד העיד שמשקלה של הבוכנה כמעט 200 ק"ג ( עמ' 11 לפרוטוקול מיום 21.11.06). העד מיקם את המקום שבו עמדה המשאית בעת שעבדו על חילוץ הבוכנה "ליד המים" ( עמ' 11 לפרוטוקול מיום 15.1.07). לפי עדותו של העד, התובע הוזהר לא לעמוד בסמוך למשאית, אך הוא המשיך לעשות כן. התובע הסכים שהוזהר אך העיד שלא הספיק לזוז ( עמ' 7 לפרוטוקול מיום 15.1.07). הוא העיד שליד המוסך יש מדרכה ואח"כ שטח "כמו כביש". בסופו של דבר העד מיקד את מקום העבודה "על המדרכה" ( עמ' 11 לפרוטוקול) תוך מתן הסבר שלפעמים הסיבה לכך היא שהמוסך מלא ברכבים ולפעמים מדובר ברכבים ארוכים שלא נכנסים, אך זה לא היה המקרה ( עמ' 11 לפרוטוקול מיום 15.1.07). הוא לא זכר מדוע העבודה בוצעה באותו מקרה בחוץ ( עמ' 12 לפרוטוקול). הוא הסכים שכאשר עובדים על המדרכה, המקום לא נסגר על ידם וגם לא שמים שלט שאסור לעבור ( עמ' 12 לפרוטוקול).

            העד הסביר שהתובע נכנס למוסך לא פעם כדי להשתמש בברז לשטוף מיכל של זבל בעגלה שלו, ולמלא מים. אמרו לו לא לעשות כן, כי מסוכן ושילך למקום אחר למלא מים. אך הוא המשיך בשלו.

            לפי עדות העד, אלכסיי, בעת ביצוע העבודה על הבוכנה, ראה את התובע נכנס להשתמש בברז המים ועומד, אז הוא הפסיק את העבודה והלך לפרק את הצינור ואז הבוכנה עפה החוצה ופגעה בתובע ( עמ' 12 לפרוטוקול מיום 15.1.07). הוא הדגיש שהוא סגר את הברזים, והלך לפרק את חיבור הצינור לבוכנה ותוך שנייה, כשהלך להוציא את החיבור, עפה הבוכנה החוצה.

            בתצהיר נסיבות של התובע, מיום 31.5.06, תיאר התובע את עצמו עובר במקום במסגרת עבודתו וכך גם בחקירה הנגדית. כאמור, העד מטעם הנתבעות 1-2 מסר גרסה של אדם שעומד ומסתכל.

            התובע מסר הודעה במשטרה ביום 7.12.03, כשלושה שבועות אחרי התאונה. לפי גרסתו הוא ביצע את עבודתו של ניקוי הרחוב ליד המוסך בעת שעל המדרכה עמדה המשאית ועבדו עליה ע"י צינור שנמשך מהמוסך ( מוצג נ/1).

            בסיכומים מפנים באי כוח הנתבעים למספר אי דיוקים בעדות התובע כגון: השעה, ומה פגע בו, אך לאור עדות העד של הנתבעות, הוכח שהעבודה בוצעה מטעם הנתבעת מס' 1 במשאית של לקוח של המוסך בשטח המדרכה כשהתובע היה בסמוך, כי הגיע לשם במסגרת עבודתו השוטפת.

            התובע הודה שהוזהר לא להתעכב במקום. לא הוכח שהנתבעת מס' 1 נקטה באמצעי זהירות להגן בין על עובדיה ובין על עוברי אורח.

            גרסת הנתבעות, כפי שחזרה עליה באת כוח הנתבעות, היא שהגרסה של התובע שלא התעכב מלכתחילה וגם לא לאחר שהוזהר, אינה נכונה. לטענת עו"ד עינת דסברג התובע היה משיג גבול כי נכנס למוסך למלא מים כשאמרו לו לא לעשות כן ועמד. כל זה לא לקח שנייה כפי שתובע העיד.

דיון

3.         עבודת התובע היא לנקות רחובות בסמוך למדרכה, מלאכה ידנית שנעשית ע"י פועל יחיד ההולך עם עגלה קטנה ומטבעה שהיא לוקחת זמן. לכן מלכתחילה, העבודה על חילוץ הבוכנה על המדרכה סיכנה את עוברי האורח. לא הונחה תשתית ראייתית שממנה ניתן ללמוד כמה זמן התובע שהה באזור שבו הסתכן בפגיעה כאשר העבודה בוצעה מחוץ למוסך ומה היה אותו שטח. הנתון שהתובע מדי יום עוצר, נכנס למוסך ללא רשות, משתמש בברז מים ו/או צינור שלא ברשות, איננו משלים את החסר בבחינת השאלה האם הנתבעת מס' 1 התרשלה והאם היא חבה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובע.

            השאלה הראשונה להכרעה בה היא האם הנתבעת מס' 1 התרשלה כאשר עובדיה ביצעו עבודה במשאית על גבי המדרכה, שאין מחלוקת שהיא שטח ציבורי ולא שטח מגודר של המוסך. בסיכומיו טען בא כוח התובע, עו"ד ארקדי פרגמנט, כי הנתבעת מס' 1 התרשלה כאשר היה ביכולתה להכניס את המשאית לתוך המוסך לפי גודלה. העבודות בוצעו ללא גידור, ללא אזהרה לעוברים ושבים, ללא נקיטת אמצעי זהירות אלמנטאריים. בנוסף, כעולה מעדות העד מטעם הנתבעות, אלכסיי בוקרייב, הוא והעובד הנוסף עבדו כשעה וחצי על הניסיון לחלץ את הבוכנה, אז הוא פנה לחלופה של שימוש בלחץ אויר, קומפרסור ( עמ' 10 לפרוטוקול מיום 25.1.07).

            בשאלה, האם באופן ביצוע העבודה על המשאית התרשלה הנתבעת מס' 1, דהיינו פעלה שלא כבעל מקצוע סביר, בהתייחס לתוחלת קרות נזק, על פי התשתית הראייתית, אני קובעת שהנתבעת מס' 1 התרשלה. מתוך התשתית הראייתית עולה, שדבר לא מנע את ביצוע העבודה מתחילתה ועד סופה בתוך המוסך, למעט עיכוב בביצוע העבודה. אני גם מקבלת את גרסת העד מטעם הנתבעות שקרוב לוודאי שהבוכנה עפה ממקומה בגלל השימוש בלחץ אויר מקומפרסור שהופעל בסמוך לתאונה, וזה הקשר הסיבתי לכך שהבוכנה יצאה בלחץ. לכן, גם אם ראשית התהליך ללא הקומפרסור לא סיכן את עוברי האורח בשטח הציבורי, אזי כאשר הוחלט לנסות חלופה זו של חילוץ הבוכנה, היה צריך כחלופה ראשונה להכניס את המשאית לתוך המוסך ולעבוד באופן המגן על העובדים והנוכחים בשטח המוסך.